עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' סויסה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה עתירת התובעת, חברת עמידר- החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, לסילוק ידה של הנתבעת, גב' סמדר סוויסה, מן הדירה שברחוב האזבסטונים 39/1 בבית אליעזר (להלן: "הדירה" או "הנכס"), וכן תביעה כספית אשר נכון ליום 18.1.2007 עמדה על סך של 72,038.41 ₪.

כנגד הנתבע מס' 2, מר אמנון אבורוס, ניתן פסק דין בהיעדר ביום 4.8.2008, ופסק דין זה אפוא עניינו הוא אך ורק בתביעה שהוגשה כנגד הגב' סוויסה.

טענת התובעת, הינה, כי הנתבעת מתגוררת בנכס החל משנת 2000 בעוד שאביה מאושפז במרכז גריאטרי, וזאת מבלי שתהיה לנתבעת זכות לעשות כן, ותוך הימנעותה מתשלום דמי שכירות ו/או דמי שימוש ראוייים.

בע"א 2394/02 שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, ואשר עסק בתביעה קודמת (בש"א 012157/07, אשר נדונה בפני הרשם, כתוארו אז, א' ורבנר) שהגישה התובעת כנגד הנתבעת ואביה, נאמר (מפי כב' השופט ש' ברלינר, ובהסכמת שאר חברי המותב) כי "בערכאה הראשונה נקבע ממצא, כי המשיב לא נטש את הדירה, וכי אין לשלול את האפשרות כי בסיום אשפוזו הוא יחזור אליה", ערכאת הערעור אישרה למעשה קביעתו של בית משפט קמא בעניין זה, וממצא זה עמד ביסודה של דחיית פינויה של הנתבעת מן הדירה.

כעת טוענת התובעת, הוכח כי אביה של הנתבעת שוהה מאז ועד היום במוסד הגריאטרי, ומאז אשפוזו אף לא הגיע לבקר בדירה, ואין כל סיכוי ממשי ואמיתי שישוב לנכס, הרי שאבדה לנתבעת הזכות לשהות במקום עד לשובו.

לטענת הנתבעת, לעומת זאת, אין לפרש את פסק הדין בערכאת הערעור כקובע שכל כוחה של הנתבעת להחזיק בנכס הינו פועל יוצא של זכויותיו של אביה, והנתבעת מבקשת לצמצם התייחסות זו של ביהמ"ש המחוזי רק לתקופה שטרם הגשת התביעה אשר נדונה בפניו כערכאת ערעור.

הנתבעת טוענת לזכות דיור כ"דיירת ממשיכה" בדירה, מה שגם משפיע על גובה דמי הדיור אשר יש להעמידם על סכום מינימאלי של 116 ₪ לחודש.

דיונים בתיק נערכו בפניי ביום 12.3.2009 וביום 28.12.2009.

ביום 12.3.2009 העידה בפניי, קצרות, גב' שלום חנה, רכזת שטח בעמידר. בהסכמת הצדדים נדחה הדיון, עד לאחר משלוח שאלון למוסד הרפואי בו מאושפז האב, שאלון שעניינו בקשת מידע בעניין יציאותיו של האב מן המוסד בו הוא מאושפז במשך שלוש השנים האחרונות.

תשובות מנהל המחלקה הגריאטרית, ד"ר דורון גורפינקל והעובדת הסוציאלית ליבנה גולדנר מהמרכז המשולב לרפואת הגיל השלישי "שהם", נושאות תאריך 19.4.009 הועברו לבית המשפט ודיון ההוכחות נקבע כאמור ליום 28.12.2009.

התייחסותם של שני אנשי מוסד שהם הנ"ל לשאלון שהופנה אליהם הייתה חד משמעית – אביה של הנתבעת לא יצא לביתו אף לא פעם אחת בשלוש השנים האחרונות, ולפחות בשנה האחרונה לא יצא האב כלל את שערי המוסד.

ביום 28.12.2009 נחקרה הנתבעת בפניי.

בחקירתה התייחסה הנתבעת בין השאר למכתב זה של אנשי מוסד שהם:

ש.        את מכירה את המסמך של המוסד של הגריאטרי שבו נמצא אביך מ- 16.4.09?

ת.אני אומרת שאני מכירה אבל אני אומרת שבשנה האחרונה הוא כן יצא והמסמך שגוי. לכן אני טוענת כי קיבלתם מסמך עדכני.

ש.        אני מתקן אותך ואומר כי המסמך מ- 11.09 נעשתה בתגובה לפניית עמידר.

ת.רשום שהוא לא יצא בשנה האחרונה ואני אומרת שהוא כן יצא. לכן קיבלת מכתב עדכני שהוא כן יצא ביום העצמאות (29/4/09 – הערה שלי ע.נ.).

ש.        אבא שלך עדיין מאושפז במח' הסיעודית?

ת.        כן.